אתר מפלגות ודמוקרטיה

מהי מפלגה ?
מפלגה היא ארגון פוליטי ששואף להשיג ולשמר עוצמה פוליטית בממשלה, באמצעות התמודדות במערכת הבחירות. למפלגות יש לרוב אידאולוגיה וחזון הבאים לידי ביטוי במצע שלה ומהווים איגוד של אינטרסים וערכים. במפלגה יש 2 גישות עיקריות לכיצד אפשר להגדיר מפלגה .
1. גישה אידאולוגית – רואה במפלגה ארגון שהאידיאל הוא הדבר המרכזי בה.
2. גישה פונקציונאלית – לא חשוב כמה אחידות יש במפלגה אלא בדבר החשוב הוא לתפוס כוח ולהגיע לשלטון.
חוק המפלגות: מפלגה היא חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים. הבעיה בהגדרה זו היא שלא כל מפלגה מתמודדת לכנסת.



חשיבות מפלגות בדמוקרטיה

יש זיקה עמוקה בין מפלגות לדמוקרטיה. מפלות צמחו במקביל לעליית הדמוקרטיה. המפלגות הראשונות התגבשו באנגליה בסוף המאה ה-18 כבר יש סוג מסוים של דמוקרטיה, לא דמוקרטיה מלאה יש כבר פרלמנט המלך הוא כבר לא כל יכול באנגליה. 300-400 נציגים בפרלמנט שכל אחד הוא נציג בפני עצמו וכך אי אפשר לארגן דברים ומתוך צורך ארגוני נוצרו המפלגות הראשונות – מפלגות קאדר (אליטה).

מה מאפיין מפלגות אליטה ?

הם צמחו מתוך הפרלמנט, הם נבחרו מתוך מועטים והפ התגבשו מתוך הפרלמנט אין להם קיום מחוץ לפרלמנט. אין להם ארגון בשטח. מסוף המאה ה-19 החלו לצמוח מפלגות מסוג חדש – מפלגות המון. יש הרחבה בזכות הבחירה לא רק אלה שיש להם רכוש, אלא כל גבר מגיל מסוים יש לו זכות להיבחר. מלגות ההמון בניגוד לאליטות צמחו מחוץ לפרלמנט, הם התאגדו והפכו למפלגה.

מפלגות ההמון הראשונות היו מפלגות פועלים סוציאליסטיות. היה להם מבנה היררכי התאגדו ושלחו נציגים לפרלמנט. הבדל נוסף הוא שיש להם אנשים בשטח, מתבססים על אחיזה רחבה בשטח, יש להם סניפים בכל מדינה, הם מתבססים על חברי מפלגה בעיקר כי זו הדרך שלהם להתמודד לפרלמנט. המקור הפיננסי שלהם הוא דמי חבר מפלגה לעומת מפלגות האליטה שהם בעלי אמצעים שיש להם כסף. מה שעוד מאפיין את מפלגות ההמון הם לא רק קיימות לקראת בחירות בפרלמנט הם מאופיינות באספקה של שירותים חברתיים, תרבותיים, כלכליים, לחברי המפלגה.

הן טמועות עמוק בחברה. למשל: חרות, מפד"ל, מפא"י\עבודה, מפ"ם לכל מפלגה היה עיתון משלה, תנועות נוער ואגודת ספורט. בראשית שנות ה-70 מתחילים לראות היחלשות של מפלגות ההמון והתחלתם של מפלגות "תפוס הכל" (אלקטורליות) רוצים לתפוס כמה שיותר אנשים כדי לנצח בבחירות. טשטשו את האידאולוגיות שלו והתרחקו מתפקידים חברתיים.

האם מפלגות נמצאות בדעיכה ?

* ירידה בשיעורי החברות.
* אבדן אמון כלפי המפלגות וכלפי המערכת הפוליטית.
* היחלשות בנאמנות המפלגתית. נובעת מתפיסה ספקנית של אזרחים, שואלים את עצמם מה ההבדל בין המפלגות ?
* התחזקות ארגוני המגזר השלישי. יותר ויותר אזרחים מעדיפים עמותות של המגזר השלישי.
* התעצמות תקשורת ההמונים. פעם מפלגות היוו ערוצי תקשורת דרך עיתונים שהיו להם ודרך התאספות בשכונה.
* התפשטות מנגנונים של דמוקרטיה ישירה. משאלי עם, עוקף את המפלגות.

כל אלה מחזקים את הטענה שהמפלגות נחלשות ובדעיכה. פיטר מאייר (מאמר) טוען שכל אלה נכונים אבל לא צריכים להיות נאיבים ולחשוב שהמפלגות הולכות להיעלם מהעולם. חמש הפונקציות של מפלגות פוליטיות: (להשלים מהמצגת)

1. ייצוג בצירף אינטרסים – לאזרחים יש המון אינטרסים ובתוך המפלגה יש צירוף אינטרסים לקראת מצע משותף.
2. מוקד הזדהות חברתית – מפלגה כבית.
3. ערוץ תקשורת מרכזי בין החברה למדינה.
4. מאגר של מועמדים למשרות ציבוריות – כדי להצטרךף למפלגה כדי להתמנות למשרה ציבורית.
5. ארגון וניהול השלטון.

אפשר לחלק את הפונקציות לשתיים תפקידים חברתיים ותפקידים מפלגות בשלטון. כל התפקידים של המפלגות בחברה נחלשו מאוד. מיירס אומר שתפקידים במפלגות בשלטון לא נחלשו והם אף התחזקו. מייר טוען הכובד המלגות עבר מהחברה אל השלטון. לכן לא צריכים להיבהל או להיות נחרצים שאמירה שמפלגות נחלשות. הם עדיין איתנו והאופי שלהם השתנה פחות מוסדות חברתיים ויותר גופים ממשלתיים עם אוריינטציה שלטונית. מאמר של דלתון וונטרברג מדברים על מפלגות בשלוש זירות שונות – זירה שלטונית, זירה מוסדית וזירה חברתית. גם אומר שהמפלגות השתנו אך לא נחלשו.

האם יש קשר בין היגיינת פה לא טובה ומחלות לב?

בעוד שאף אחד לא יכול לטעון שאנחנו עלולים למות כתוצאה ממחלת לב אם אנחנו לא מצחצחים שיניים, ישנם מספר מחקרים שטוענים שלאנשים עם מחלת חניכיים מתקדמת ואובדן שיניים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מהתקפי לב. הסיבה לכך היא שאנשים אלה מייצרים יותר תוצרי דלקת בגוף וזה מעלה את הסבירות למחלות לב.
לאנשים עם דרגת חומרה גבוהה של מחלת חניכיים יש רמות גבוהות של חלבון ראקטיבי C בהשוואה לאנשים ללא מחלת חניכיים. הגוף מייצר חלבון ריאקטיבי C כתגובה לזיהום וזה יכול לגרום לסיכון יתר להתקף לב. התאוריה טוענת שהתקפי לב מתרחשים כשתאי שומן שהצטברו בדפנות העורקים משתחררים וסותמים את אחד מעורקי הלב המובילים ללב.
רמות גבוהות של חלבון ריאקטיבי C כנראה מעורבות בתהליך זה.

במחקר אחר, דיווח המחקר לשליטה במחלות באטלנטה שחומרת אובדן שיניים משמעותית קשור לשכיחות מחלות לב במחקר גדול באוכלוסיה הכללית. הם מצאו ש, אחרי התאמה לגיל, מוצא, רמת משכל, מצב משפחתי והשכלה, השכיחות למחלות לב בכמעט 42,000 מבוגרים בגילאים 40-79 היה 5% באנשים ללא חוסר שיניים, 7% באנשים עם 1-5 שיניים חסרות, 11% באנשים עם 6-31 שיניים חסרות ו- 12% באנשים ללא שיניים בכלל. בעוד שהרבה מהמחקר של הקשר בין היגיינה אוראלית ומחלות לב הינו סותר, הרי ברור שכולנו צריכים להשקיע דאגה בניקוי טוב יותר של השיניים שלנו ובכך לתרום ללבריאות טובה יותר של הפה ובכך של בריאותנו הכללית. למשל, אכילת דיאטה בריאה וחוסר עישון טובים שניהם גם לשיניים וגם ללב.

ללקיחה מונעת מוקדמת של אנטיביוטיקה אנשים עם מחלת לב צריכים לשאול את רופא השיניים שלהם בנוגע ללקיחה מונעת מוקדמת של אנטיביוטיקה לפני ואחרי טיפולי שיניים, ביחוד אם יש להם:
• רשרוש בלב
• מחלת לב מסתמית
• מסתם מלאכותי
• בעיות לב מלידה

עפ"י האיגוד האמריקאי למחלות לב, אם יש לך מחלת לב, צריך לעשות שלושה דברים בסיסיים בהיגיינה אוראלית. הראשון, שמור על פה נקי ובקר את רופא השיניים שלך על בסיס קבוע כל שלושה חודשים. השני, וודא שרופא השיניים שלך מודע לכך שיש לך מחלת לב. השלישי, עקוב אחר הוראות הרופא הכללי ורופא השיניים כשאחד מהם נותן לך תרופה כגון אנטיביוטיקה. בנוסף, תן לרופא השיניים שלך את שם וכתובתו של הרופא הכללי המטפל ואת הסכמתך להתייעץ איתו על בעית הלב שלך. קל לשמור על בריאות השיניים והחניכיים ביומיום. כשלון לעשות זאת יכול להשליך בצורה חמורה על מחלות לב.

Copyright © 2014. All Rights Reserved.

בניית אתר: דרופלאב – בניית אתרים בדרופל